ברוב מוחלט של המקרים, עדיף פשוט לא להעיר לאחרים.
בלי רעשי רקע זה העיקרון, כך המסר שלי יחליק בגרון.
הבנה, הבנה, הבנה, את כל התמונה היא משנה.
מחמאה היא לא קרדום להעיר, את המסר ענייני כדאי להשאיר
אולי הציפיה שלי קצת מוגזמת, עם המציאות כדאי שאהיה מותאמת.
חוץ מהבנה - הוסיפי כבוד, אחרת התקשורת לא תעבוד.
אתה בסדר גמור, זה לא כזה עניין, רק שאפשר להפוך טוב מאוד למצוין.
עוד תבלינים: סלחנות, סבלנות, ובכלל בדרך כלל - מדובר בפרשנות.
המסר תמיד נשאר ענייני, ועדיף שיישמע כ'מסרי אני'.
תקשורת תקינה דורשת עבודה, ליעד נגיע דרך דיבור מודע,
